התמדה היא לא תכונה שיש לאנשים מסוימים ואין לאחרים. התמדה היא מיומנות שאפשר לבנות. הרבה אנשים מתחילים תהליך שינוי בהתלהבות גדולה, אבל אחרי כמה ימים או שבועות הקצב יורד, החיים מתערבים, ואז מגיעה תחושת אכזבה. כלי פרקטי לבניית התמדה הוא לתכנן מראש גם את הימים הפחות טובים. במקום להניח שתמיד תהיה מוטיבציה, כדאי לשאול: מה אעשה ביום שאין לי כוח? מה הגרסה הקטנה ביותר של הפעולה שאני עדיין יכול לבצע? למשל, אם המטרה היא כתיבה יומית, ביום עמוס אפשר לכתוב שלושה משפטים בלבד. אם המטרה היא פעילות גופנית, אפשר לבצע עשר דקות במקום אימון מלא. כך נשמר הרצף, והרצף חשוב יותר מהשלמות. כלי נוסף הוא מעקב פשוט: לסמן ביומן כל יום שבו בוצעה הפעולה. הסימון יוצר סיפוק ומחזק מחויבות. חשוב גם לא להפוך פספוס אחד להפסקה מלאה. אם יום אחד לא הצלחנו, חוזרים ביום הבא בלי דרמה ובלי האשמה עצמית. בתהליך אימון, עובדים על יצירת מערכת שמחזיקה את האדם גם כשהמוטיבציה יורדת: מטרות ברורות, פעולות קטנות, בדיקת התקדמות ותמיכה. התמדה נבנית כשיש מבנה ולא רק רצון. ככל שהפעולה הופכת פשוטה יותר, כך קל יותר לחזור עליה. וככל שחוזרים עליה יותר, השינוי הופך להיות חלק טבעי מהחיים.
