תחושת תקיעות היא מצב מוכר מאוד. אנחנו יודעים שמשהו צריך להשתנות, אבל לא מצליחים לבחור כיוון. לפעמים יש יותר מדי אפשרויות, לפעמים יש פחד לטעות, ולפעמים יש מחשבה שאם לא נבחר נכון — נאבד הזדמנות. אחד הכלים הפרקטיים להתמודדות עם תקיעות הוא להפסיק לחפש את ההחלטה המושלמת ולהתחיל לחפש את הצעד הבא הנכון. יש הבדל גדול בין החלטה לכל החיים לבין פעולה אחת שמקדמת אותנו לבהירות. אפשר לשאול: מה האפשרות שמושכת אותי יותר? מה המחיר של להישאר במקום? מה אני יכול לבדוק בלי להתחייב עד הסוף? למשל, מי שחושב על שינוי קריירה לא חייב להתפטר מיד. הוא יכול לקבוע שיחת ייעוץ, לבדוק קורס, לדבר עם אדם מהתחום או להקדיש חודש למחקר מסודר. פעולה קטנה מייצרת מידע, ומידע מפחית פחד. כלי נוסף הוא כתיבת שתי רשימות: מה אני מרוויח אם אשאר במצב הנוכחי, ומה אני מפסיד אם לא אזוז. לפעמים התקיעות נשארת כי יש בה רווח סמוי: נוחות, הימנעות, ביטחון זמני. כשמזהים את זה, קל יותר לבחור. באימון אישי, תקיעות הופכת מנקודה מתסכלת לנקודת עבודה. לא שופטים אותה, אלא מפרקים אותה. בודקים מה עומד מאחוריה, מה באמת חשוב, ומה הצעד הקטן שיכול לפתוח תנועה. ברגע שמתחילים לזוז, גם הביטחון מתחיל לחזור.
